כמה נתונים מדכאים על דיכאון

דיכאון הוא תופעה נפוצה מאוד. כמה נפוצה? מחקרים שנערכו לאורך השנים קובעים שבין 15% ל-20% מבני האדם יגיעו למצב דיכאוני קליני לפחות פעם אחת במהלך החיים, וכ-1.5% ימצאו את עצמם במצב של מאניה.

כמה נתונים על דיכאון בקרב הציבור הרחב...

הפרעות הדיכאון נפוצות פי שתיים אצל נשים לעומת לגברים, מלבד מאניה דיפרסיה, שם היחס בין המינים שווה. דיכאון יכול להופיע בכל גיל, אך יש מאפיינים טיפוסיים לדיכאון בגילאים שונים, למשל – אצל ילד שסובל מדיכאון רואים חרדות והתנהגות תלותית.

בגיל ההתבגרות, הדיכאון יתבטא בבריחה וחוסר ריסון מיני, ובכלל - התנהגות אנטי חברתית; בגיל הזיקנה יהיו תלונות על בעיות גופניות, ופגיעה ביכולת החשיבה (דמוי דמנציה).
 
יש תקופות שהן "מועדות לפורענות" במיוחד: הבולטת והידועה ביותר היא זו שזכתה לכינוי "דיכאון לאחר לידה": תקופה של שישה חודשים מהלידה אצל נשים (קראו עוד על התופעה הזו).

אבל לא רק אירועים כמו לידה יכולים להוביל לדיכאון: אצל חלק מהחולים, גלי הדיכאון מתאימים למחזוריות עונות השנה, מה שנקרא "דיכאון עונתי".

אפשר בהרבה מקרים לזהות גם מחזוריות יומית בדיכאון – בדרך כלל, החולה מרגיש רע בבוקר, ולקראת הערב המצב שלו משתפר (בחלק קטן מהמקרים המצב הפוך - תקין בבוקר, ולעת ערב מתחילה השקיעה בדיכאון).
 
במקרים רבים, דיכאון יהיה קשור להסתגלות למצב חיים חדש, כמו עבודה, מקום מגורים או מערכת יחסים, או למצב של אובדן או כישלון.

במקרה כזה, הדיכאון יתחיל כמו תגובה רגילה ונורמלית לשינוי (קראו על הפרעות הסתגלות), אבל בהמשך, יהפוך להפרעת דיכאון ש"מאבדת" את התלות בסיבה שבגללה החלה.
 
הסכנה הגדולה ביותר בדיכאון היא הנטייה האובדנית: אחוז גדול מהסובלים מדיכאון מבצעים ניסיונות התאבדות, רובם מתוכננים (גם שימוש מוגזם בתרופות או הזנחה והרעבה עצמית יכולים להיות בעצם ניסיון התאבדות).

הסכנה הזו גבוהה במיוחד בשלבים המוקדמים של הכניסה לגל דיכאוני ושל היציאה מהגל הדיכאוני. בשני הקצוות האלו, מצב הרוח הוא דיכאוני קשה, אבל מצד שני, יש יותר אנרגיה.

הסכנה הזו גבוהה במיוחד בדיכאון שיש לו מאפיינים פסיכוטיים (קראו בהמשך על דיכאון פסיכוטי).

מצד שני, כמו בכל התמודדות בחיים, גם כאן, הסכנה פוחתת באופן משמעותי כשיש סביבה משפחתית וחברתית תומכת וחמה.
 
בעשרות השנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בטיפול בדיכאון, שמשלב כיום טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי ומפחית מאוד את הצורך באשפוז (קראו בהמשך על סוגי הטיפולים השונים).

בדרך כלל, כשהדיכאון עמוק וקשה, יש מקום קודם כל לטיפול תרופתי, ורק כשמושגת הקלה, ניתן להתחיל במסגרת טיפול פסיכולוגי, כשבמקרים רבים רצוי ללוות אותו בטיפול תרופתי אחזקתי, במינון מופחת, כדי למנוע מההתקף הדיכאוני לחזור.

עם טיפול מתאים, רוב החולים מצליחים להחלים, ולחיות חיים מלאים, מספקים וטובים.