היפנוזה וירטואלית - יש דבר כזה?

רבים בעלי העסק שינסו להונות אתכם בעולם האינטרנט. מקריאה מקוונת בקלפים ועד התאמת תרופות סבתא דרך צ'ט, אפילו היפנוזה באמצעות שיחת וידאו... אבל חשוב שתדעו - לא הכל עובד, ובעצם, מעט מאוד.

חשבנו לעצמנו, מדוע לא לתת לכם מידע מקוון ומועיל בנושא היפנוזה - שלא תגידו שלא ידעתם, ושלא תיפלו קורבן של פשעים באינטרנט.

מה אתם יודעים על היפנוזה?

כשאנחנו שומעים "היפנוזה", אנו רואים לנגד עינינו זקן מקריח דובר גרמנית, המנענע מטוטלת מוזהבת אל מול עיניו של אדם מחוסר הכרה, גורם לו להתוודות על כל סודותיו, להעלות מנבכי מוחו אירועים שכבר שכח - ומנחה אותו לבצע מעשים בעל כרחו.

סרטי פשע רבים הציגו את ההיפנוזה באור שלילי, ונטעו בתודעת הצופים את החשש מפניה; ההיפנוזה הצטיירה כיכולת על-טבעית לשלוט בהתנהגותו של אדם, באמצעות השתלת מסרים תת-מודעים אל מוחו בזמן של הכרה מעורפלת. אך למעשה, היפנוזה היא תחום טיפולי ורפואי לכל דבר, המבוקר באופן חמור על ידי רגולטורים מתחום הבריאות.

אבות הרפואה ההיפנוטית

למייסד הרפואה ההיפנוטית נחשב היום פרנץ אנטון מסמר, רופא צרפתי בתקופת לואי ה16 שריפא את חוליו באמצעות זרמים מגנטיים באגן מים מוליכים. הצלחותיו הרפואיות נחשבו לניסים של ממש, אך כשהתגלה כי הן אינן מחזיקות מעמד לאורך זמן הוקע מסמר כנוכל ומאחז עיניים וגורש מפריס.

ממשיך דרכו, הרופא הסקוטי ג'יימס ברייד, עשה מאמץ מחקרי משמעותי בניסיון להשתמש בגילוייו של מסמר באופן מבוקר ורפואי, גילה את השפעותיה של המטוטלת כגורמת למצב סוגסטיבי, טבע את המושג "היפנוזה" והגדיר את השוני של המצב ההיפנוטי ממצב של שינה או חוסר הכרה.

במאה ה-19 זיהה הרופא הצרפתי שארקו את השפעתה של ההיפנוזה על הלוקים במחלות פסיכוסמטיות (שאז כונו "היסטריה"), ותלמידו, אז רופא וינאי צעיר בשם זיגמונד פרויד, הושפע מכך רבות  - הן הטיפוליו הפסיכולוגיים הראשונים, והן במחקריו על אודות התת-מודע.

היפנוזה בראי המודרניזם

במאה העשרים ירדה קרנה של ההיפנוזה ככלי טיפולי-פסיכולוגי, אך החוקר מילטון אריקסון עשה רבות על מנת לחקור את גבולותיה הטיפוליים ולבסס אותה בפרוטוקולים קליניים ובמחקר.

על פי ההגדרה המדעית העדכנית ביותר, שנקבעה בשנת 2005, ההיפנוזה היא הליך התערבות טיפולי, שבו המטפל מזמין את המטופל לקחת חלק בחוויה באמצעות דמיונו.

המטופל, באמצעות הנחיית המטפל, מפעיל את דמיונו באופן שמשפיע ומודד את תגובותיו לדימויים מנטליים, תחושות וזכרונות שונים, גם כאלה שהודחקו או נשכחו.

פרטי הטיפול ותהליכיו הספציפיים משתנים לפי מטרותיו הקליניות או המחקריות, ועל פי יכולותיו הסוגסטיביות של המטופל. 

על פי הגדרתו של הוגה המושג, ג'ימס ברייד, ההיפנוזה היא מצב יוצא דופן של ערות, הנראית כשינה על פי רפיון הגוף - אך למעשה היא ערות ממוקדת באופן חריג. תוך כדי מצב התודעה ההיפנוטי, מסוגל המטפל ליצור השאה (סוגסטיה), שהיא מוגדרת כתקשורת בלתי אמצעית בין המטפל לדמיונו של המטופל.

באמצעות ההשאה יכול המטפל להשפיע על מערכות הגוף של המטופל, על תפיסתו העצמית ועל תפיסתו אובייקטים בסביבתו. השפעת ההשאה מוגבלת בזמן, אך שימושיה הרפואיים והפסיכולוגיים רבים: שליטה והפחתת כאב לחולים כרוניים או ליולדות, תסמונת UBS, ריפוי מחלות עור, סיוע בהורדת משקל, הרזיה ובמניעת עישון. בשל סוגיות אתיות, הוגבל השימוש בהיפנוזה למטרות מיליטנטיות.

כיוון שההשאה היא פעולה הנעשית על ידי המטפל, כשהמטופל נמצא במצב פאסיבי יחסית, נדרשים רשיונות של איגוד המהפנטים ושל משרד הבריאות על מנת לטפל בהיפנוזה, וישנו דגש קליני רב על שקיפות מלאה של תהליכי ההפנוט. קיראו מידע נוסף על זכויות רפואיות.

רופאים ופסיכולוגים המבקשים להשתמש בהיפנוזה ככלי טיפולי נדרשים לעמוד במבחנים מדוקדקים, ולעמוד ברף התנהגות אתי מחמיר, על מנת לא ליצור שימוש לרעה בכלי רב העוצמה אך המסתורי של ההיפנוזה.

תוכלו לקרוא מידע נוסף אודות בריאות ברשת כאן אצלנו באתר. גלישה נעימה!