הגנה על זכויות יוצרים באינטרנטמהן זכויות יוצרים באינטרנט?
בעבר, עסק החוק בסוגיות משפטיות של זכויות יוצרים קלאסיות, כמו הזכות למנוע העתקה, הזכות להעתיק, הזכות למנוע ביצוע פומבי, הזכות למנוע פרסום, הזכות לפרסם ועוד. על החוק היה להסדיר סוגיות משפטיות פשוטות, בעולם תקשורת פרימיטיבי – כפי שהיה לפני עידן האינטרנט והתוכן הדיגיטלי. זכויות יוצרים באינטרנט, הוא תחום משפטי מורכב, כי בדומה לתחומי דיני אינטרנט אחרים, גם כאן ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה מולידה בכל העת סוגיות חדשות. למעשה, כל טכנולוגיה אינטרנטית חדשה, שנוגעת לצריכת תוכן, מולידה אופקים חדשים של הפרת זכויות יוצרים באינטרנט ובתי המשפט נאלצים להשתמש בכלים של הרחבות ופרשנויות בכדי להגן על זכויות יוצרים באינטרנט. כך לדוגמא, הגדרתו של 'ביצוע פומבי' בחוק הורחבה גם לקבצי ה – MP3, לאתרי שיתוף קבצים, שיתוף וידאו ועוד. זכויות יוצרים באינטרנט - העמדה לרשות הציבור
מתוך הבנת הצורך בחקיקה מסודרת בתחום זכויות יוצרים באינטרנט, שתוכל להכריע גם בסוגיות שייוולדו בעתיד, עם התפתחותן של טכנולוגיות חדשות, נבנתה אמנת זכויות היוצרים, של ארגון זכויות היוצרים העולמי. באמנה זו, נוצרה זכות חדשה, הכוללת את זכות ההעמדה לרשות הציבור. זכות זו מבטאת את ההבדל בין משטר בעניינו הוא זכות ההעתקה, לבין משטר שעניינו הוא זכות הגישה, כפי שהוא בא לידי ביטוי ברשת האינטרנט. למעשה, זכות זו מסדירה סוגיות הנוגעות להעלאת יצירות לרשת והפצתן בחינם, כדרכו של אינטרנט. לפיה, בעל זכויות היוצרים הוא בעל הזכות הבלעדית להעמיד יצירה לרשות הציבור, או לחלופין – למנוע מאחרים את העמדתה. בעבר, כאשר נידונו סוגיות מעין אלו, היה על בית המשפט לבחון האם נעשה שכפול, או נוצרו עותקים, המפרים זכויות יוצרים החלים על יצירה. ייחודה של זכות ההעמדה לרשות הציבור, הוא בכך שאינה עוסקת בתהליך, אם כי בתוצאה הסופית. מתי מתבצעת הפרת זכויות יוצרים באינטרנט?
כמו בהרבה תחומי משפט באינטרנט, גם כאשר דנים בנושא זכויות יוצרים באינטרנט, עולה בעייתיות בניסוח הזכויות, וודאותן והיקפן. זכות ההעמדה לציבור מעלה שאלות רבות, כמו מתי תחשב יצירה כיצירה המועמדת לרשות הציבור? האם בשלב העלאתה לרשת? האם בשלב הימצאותה על שרתי אחסון אתרים? או אולי בשלב בו גולש צורך את היצירה באמצעות המחשב שלו? זכויות יוצרים באינטרנט - אחריות הספקים
שאלה נוספת שאין עליה מענה ברור, נוגעת לאחריותם של ספקי השירותים השונים באינטרנט, בהם ספקי אינטרנט, ספקי שירותי אחסון אתרים ועוד. באמנת של ארגון זכויות היוצרים הבינלאומי נקבע כי מי שמספר אך ורק את האמצעים הטכניים למעשה ההפרה, אינו אחראי לה. אולם, ישראל אינה חתומה על אמנה זו וזכות ההעמדה לרשות הציבור, כפי שנוסחה בחוק הישראלי, אינה מתייחסת לשאלה זו מפורשות. לסוגיות משפטיות מרתקות בתחום האינטרנט לחץ כאן: דיני אינטרנט |
