לשון הרע באינטרנטהגנה מפני לשון הרע באינטרנט, או מדרון חלקלק לצנזורה?במסגרת תחום המשפט באינטרנט, נבחנות בכל עת סוגיות חדשות שנולדות עקב הדינאמיות של תרבות הגלישה. כך, לאחרונה מעסיקה סוגיית ה"טוקבקים" הן את הקהילה המשפטית, הן את בעליהם של אתרי התוכן והן את הגולשים – הטוקבקיסטים. למי שלא נמנה על אף אחת מהקבוצות האלו – הסבר קצר: טוקבק, הוא תגובה של גולש, לכתבה, מאמר, או פרסום כלשהו באתרי אינטרנט. אותו גולש, להלן הטוקבקיסט, יכול להביע את דעתו בנושא, אותה יחתום בשמו המלא, או בכינוי אינטרנטי בו יבחר. לחופש הביטוי הזה יתרונות רבים מבחינת קיומו של דיון ציבורי בנושאים חשובים. מאידך, אותו חופש מהווה לא אחת פרצה לגולשים שמשאירים אחריהם דברי נאצה, שיש בהם לשון הרע, בעילום שם. רשת האינטרנט מאפשרת לגולשים מידה רבה של אנונימיות, בכדי שיוכל האינטרנט להתקיים כמתחם ניטראלי ופלורליסטי. אולם, בשנים האחרונות הפך האינטרנט במובנים רבים לשטח הפקר, בו שמו הטוב של אדם, גוף מסחרי, או כל סוג אחר של ארגון – אינו מוגן עוד מפני השמצות חסרות שחר ובסיס. לשון הרע - חשיבותה של האנונימיות ברשת האינטרנט
לא אחת, בדיון בתביעות בגין לשון הרע באינטרנט, ניצבו בתי המשפט בפני משימה קשה שעניינה לאזן בין חשיבותו של חופש הביטוי באינטרנט, לבין זכותו של אדם לשם טוב ובהתאם, פיצוי אם שמו הטוב ניזוק כתוצאה מהוצאת דיבה. חופש הביטוי האנונימי, כפי שקיים ברשת האינטרנט, הוא בעל חשיבות רבה לקידום רעיון הדמוקרטיה. כאשר דברים מושמעים תחת זהות אנונימית, אין לקורא אלא להעריך את אותן דעות לפי תוכנן. האנונימיות, למעשה, מונעת מצבים בהם דעות אלו יוערכו על פי גילו, גזעו, מינו, או דתו של כותבן. בתי המשפט הזהירו בפסיקות רבות, מפני הגבלת חופש הביטוי באינטרנט. הזהרות אלו, התייחסו לא רק אל הגבלת חופש הפעולה של משתמשי אינטרנט, אלא גם אל בעלי, מנהלי ועורכי האתרים וספקיות האינטרנט. זאת, מאחר והטלת מגבלות על כל אלו, עלולה לפגוע בחופש הביטוי באינטרנט ובתרומתו לחברה הדמוקרטית. לרוב, מדובר במלחמת דוד מול גולית, כאשר דוד בא לידי ביטוי בדמותו של האזרח הקטן, שמביע את דעותיו בנושאים שונים וגולית מתבטא בדמותם של גופים מסחריים וארגונים שונים, אשר דעותיו של אותו אזרח אינן לרוחם. כמובן שאותו אזרח קטן, עלול להביע דעות העולות לכדי לשון הרע ואין זה ראוי לתת לו את החופש לעשות זאת. אך נשאלת השאלה כיצד למנוע ממנו את המעשה, מבלי לפגוע באזרחים קטנים אחרים ובלגיטימיות של הבעת דעותיהם. האנונימיות בשירות הטעיית הציבור
אותה אנונימיות, שטופחה ונשמרה בשם חופש הביטוי באינטרנט וערכי הדמוקרטיה, משרתת לא רק את האזרח הקטן ואת החופש שלו בהבעת דעותיו וחשיפה לדעותיהם של אחרים. גופים שונים, מסחריים ופוליטיים, לא איחרו לזהות את הפוטנציאל השיווקי והתעמולתי שגלום באותו חופש ביטוי במעטה אנונימי. ככל שהטוקבקים תחת כל כתבה התרבו והפכו לנצפים יותר, כך גדל ערכו של התוכן החתום בהם. חברות שונות המספקות שירותי קידום אתרים ויחסי ציבור באינטרנט, הרחיבו את סל שירותיהן ואת פעילותן לתחום הטוקבקים, במטרה להשפיע על התוכן וליצור תוכן הפועל בשירות לקוחותיהם. אותה אנונימיות, מאפשרת להן להגיב לכתבות שונות בנושאים רלוונטיים לתחום פעילותו של הלקוח, כאילו הייתה זו תגובה של גולש נטול אינטרס כלכלי, המביע את דעתו הכנה. דיני אינטרנט – מי אשם בפרסומי לשון הרע ברשת האינטרנט
בניסיון לפתור את הבעיה, באופן שישרת איזון בין הצורך בחופש ביטוי ואנונימיות ברשת האינטרנט, לבין הזכות לשם טוב, גלגלו בתי המשפט את האחריות הנזיקית והפלילית, הלוך וגלגל, מבעלי ומנהלי האתרים, אל ספקי האינטרנט, לפתחם של הגולשים וחוזר חלילה. הצעת החוק שעומדת כעת על הפרק, הנה הצעת חוק שהעלה חבר הכנסת חסון, שמטרתה להגן על פרטיות ואנונימיות הגולש, אך מאידך למנוע מכסה אנונימי לפרסומים בעלי אופי של דיבה ולשון הרע. אתרי אינטרנט משמשים ככלי תקשורת לכל דבר ועניין ובהתאם, חלה עליהם אחריות דומה לזו שחלה על כלי התקשורת המסורתיים. שטח האחריות כולל את כל התכנים שבאתר, לרבות הטוקבקים. לפי הצעת החוק, בפני מנהלי ובעלי האתרים שתי אפשרויות: האחת, היא לשאת באחריות פלילית ונזיקית על לשון הרע ולפקח על הטוקבקים שמתפרסמים באתר. האפשרות השניה, היא לפרסם את כתובת ה – IP של הטוקבקיסטים, או למסור אותה לכל תובע אזרחי, או נציג של רשויות החקירה, המעוניינים באיתורו.
לסוגיות אקטואליות נוספות בנושאים משפטיים לחץ כאן: דיני אינטרנט
|
