גורמים וסיבות לתחושת דיכאון

נטייה תורשתית מולדת בהחלט מגבירה את הסיכון לדיכאון, אך גם לגורמים נפשיים, חברתיים וסביבתיים השפעה גדולה. בכל מקרה, יש לאבחן אם הדיכאון מופיע כהפרעה נפשית בפני עצמה, או נגרם מסיבה חיצונית או גופנית פיזית

כמו בכל ההפרעות הפסיכיאטריות, מאחורי ההפרעות במצב הרוח עומדים גורמים תורשתיים ביולוגיים מחד, וגורמים פסיכולוגיים חברתיים מאידך.

מקובל להניח, שבהפרעות הקשות והעמוקות יותר, דיכאון מז'ורי ומאניה דיפרסיה, המרכיב התורשתי ביולוגי משמעותי יותר.
 
מחקרים רבים תומכים בהשערה שקיימת העברה גנטית של הפרעות מצב רוח מהורה לילד.

מחקרים סטטיסטיים מצאו כי הסיכון להפרעה גבוה משמעותית אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים ביחס לסיכון הכללי באוכלוסייה: להורה דיכאוני יש סיכון של 10% להוליד ילד דיכאוני, וכששני ההורים דיכאוניים, הסיכון עולה ל-25%.

אמנם ניתן לייחס חלק מנטייה זו גם להשפעה סביבתית, אך ברור כי קיים גם מרכיב תורשתי.

עדיין ידוע מעט מאוד על המנגנון הגנטי ועל אופן ההעברה, אך ממצאים של מחקרים חדשניים בביולוגיה מולקולרית החלו באחרונה למצוא "סמנים גנטיים" שמשותפים ללוקים בהפרעות אלה מאותה משפחה.
 
מלבד הנטייה המולדת, ישנם גורמים פסיכולוגיים וחברתיים שונים שיכולים להוביל להפרעת מצב רוח. במחקרים פסיכולוגיים שאיפיינו את מבנה האישיות של הלוקים בהפרעות אלה, נמצאו באופן בולט תכונות כגון רגישות, מצפון נוקשה, נטייה לרגשות אשם והערכה עצמית ירודה.

לצד זאת, איפיינו החוקרים גם את המשפחות של חולים אלה, ומצאו בינן קווי דימיון, כשהנושא שעולה שוב ושוב הוא עוינות וחוסר הערכה ותמיכה מצד הוריהם.

במישור החברתי, נמצא קשר הדוק בין התפתחות הפרעות דיכאוניות לגורמי דחק שונים, ובייחוד כאלה הקשורים לאובדן - של אדם קרוב, אך גם של ערכים ואמונות – למשל, אובדן של אמונה דתית.
 
מעבר לאלה, גורמים חיצוניים או גופניים שונים יכולים לגרום לדיכאון או לתופעות דמויות דיכאון, וחשוב לזהות אותם, משום שאז, בדרך כלל, אין טעם לטפל בדיכאון עצמו מבלי לטפל בגורם שהוביל אליו.

גורמים כאלה יכולים להיות תרופות, כגון סטרואידים או חוסמי בטא המיועדים לטיפול במיני מחלות לב, בעיות גופניות כגון תפקוד לקוי של בלוטת התריס, חסרים של חומצה פולית או ויטמין בי-12, ובעיות נוירולוגיות כגון מחלת הפרקינסון או המצב לאחר אירוע מוחי.

גם שימוש בסמים יכול להוביל לדיכאון, למשל, שימוש ממושך וכרוני בקנביס (גראס). קיראו בהרחבה על השפעותיה של התמכרות לסמים.