חוקיות שימוש בסימנים מסחריים באינטרנטמה דינם של סימני מסחר באינטרנט ולמי שייכות תוצאות החיפוש ב - Google?סימנים מסחריים באינטרנט Trade Mark יש לרוב. ככל שגדל כוחו של אינטרנט ככלי שיווקי, כך גם החשיבות המיוחסת לאותם סימנים מסחריים באינטרנט גדלה. אולם, למרות שבתחום משפט באינטרנט עולות סוגיות רבות הנוגעות לסימנים מסחריים, כמו בהרבה נושאים אחרים בתחום דיני אינטרנט, גם כאן אין חקיקה ופסיקה מסודרת. דיני אינטרנט – שמות מתחם
הדוגמא הנפוצה ביותר, למחלוקות סביב סימנים מסחריים באינטרנט נוגעת לשמות מתחם, המוכרים גם בשם דומיינים, או ביחיד – דומיין. כפי שסימנים מסחריים, מחוץ לרשת האינטרנט, מהווים חלק משמעותי במאמצי הפרסום של החברות השונות – כך גם באינטרנט, יש חשיבות רבה לכתובות האלקטרוניות שמובילות גולשים אל אתרי האינטרנט של החברות. המחלוקת הקלאסית, נוגעת למקרים בהם מתבצע רישום שם מתחם, תחת שם זהה, או דומה באופן שעלול להטעות, לשמו של סימן מסחרי. מחלוקות אלו החלו לעלות לאחר ששמות מתחם רבים נרכשו, במטרה למכור אותם מאוחר יותר ולהרוויח כסף רב. צעדים שונים ננקטו בארץ ובארה"ב, במטרה להסדיר את הנושא ולאזן בין זכותו של כל אדם לרכוש שם מתחם כרצונו, לבין הצורך להגן על סימנים מסחריים. הקושי העיקרי, דומה לקושי בתחומי משפט באינטרנט אחרים – לא אחת אירעו מקרים בהם שופט נדרש לפסוק בדבר מחלוקת הנוגעת לשמות מתחם וסימנים מסחריים, מבלי שידע מהו שם מתחם, מה מטרתו של דומיין וכיו"ב. שימוש בסימנים מסחריים – פרסום וקידום במנוע החיפוש Google
סוגיה נוספת שעלתה לא אחת בהקשר זה, נגעה למקרים בהם מפרסמים העלו מודעות למערכת הפרסום צמוד חיפוש של גוגל, בדגש על נוכחות תחת ביטויי חיפוש שהכילו את שמות מתחריהם. כלומר, כל גולש שיחפש במנוע Google מידע על אחד המתחרים, ייחשף למודעה. גם קידום אתרים בתוצאות החיפוש האורגניות (אלו שאינן ממומנות), תחת ביטויי חיפוש המכילים את שמות המתחרים, יצרו מחלוקות דומות. מחלוקות אלו, קשות מאוד להכרעה, מהסיבה הפשוטה שמחוץ לרשת האינטרנט אין להן קיום, הן נולדו רק בעקבות התפתחות הרשת והתרחבות האפשרויות שהיא מציעה וכמו בכל דבר, הטכנולוגיה מקדימה תמיד את המשפט. למידע נוסף אודות אפשרויות שיווק מקצועי באינטרנט כנסו לאתר: SEOweb קידום אתרים
מחד, המפרסם, או מקדם האתר תחת ביטויי חיפוש המכילים את שמות המתחרה – אינו עושה שימוש בשם, כחלק מהטקסט בפרסומת, או באתר האינטרנט שלו, אז לכאורה, אינו עושה שימוש אסור בסימנים מסחריים. מאידך, הוא מקדם את אתרו תחת ביטויי חיפוש המכילים שמות של סימנים מסחריים, או מפרסם מודעות שמופיעות בעמודי התוצאות לביטוי חיפוש אלו. משפט באינטרנט: פרשת "קרייזי ליין" - "מתאים לי"
לפני כשנה וחצי (אוגוסט 2006), בית המשפט המחוזי בת"א דחה את תביעתה של "מתאים לי", שבקשה לאסור על רשת האופנה המתחרה "קרייזי ליין" לעשות שימוש בסימניה המסחריים "מתאים לי", "Matimli", ו – "ML". התביעה הוגשה באפריל 2006, נגד רשת קרייזי ליין וגוגל – ישראל ובה נטען כי כל הגולשים שבצעו חיפוש תחת ביטוי המפתח "ML", צפו במודעת טקסט של "קרייזי ליין", במתחם התוצאות הממומנות שמעל תוצאות החיפוש האורגניות. התביעה נדחתה בהתאם לקביעת בית המשפט, כי התובעת לא הוכיחה ש"קרייזי ליין" גרמה לדילול המותג ופגעה בזיהוי הנפרד של הרשתות. באשר לגוגל, שאפשרה את פרסום המודעה במסגרת מערכת ה - Adwordsשלה, לא מצא בית המשפט להעניק לרשת "מתאים לי" סעדים משפטיים, שכן קיים ספק בדבר זכותה של הרשת על צירוף האותיות ML והמילים "מתאים לי". בשנת 2004, פסק בית המשפט המחוזי בורג'יניה שמילות מפתח בגוגל אינן מוכרות כסימן מסחרי, בתביעתה של חברת הביטוי האמריקנית Geico, כנגד גוגל. גם בתביעה זו ניטען כי ענקית האינטרנט הפרה את סימניה המסחריים של התובעת, בכך שאפשרה למתחרים להציב מודעות Adwords תחת ביטויי החיפוש שהכילו את שם החברה. יד 2 – סימנים מסחריים באינטרנט
כך לאחרונה, טענו מפעילי לוח האינטרנט "יד 2", כי הביטוי בעברית ובאנגלית – ""Yad2, הנו סימן מסחרי ואתר שהשתמש בצירוף המילים וקידם עצמו תחתיהן הפר את סימנם המסחרי. בית המשפט, סביר להידרש בקרוב לסוגיה מורכבת ויאלץ להכריע בדבר חוקיות השימוש בביטוי "יד 2". האתר שעשה שימוש בביטויים "יד 2" ו – "Yad2" הוא Qaz, בתפריט הניווט העליון של האתר מופיע הביטוי "לוח יד 2" ולחיצה עליו מובילה גולשים לעמוד שבכתובתו מופיע הביטוי "Yad2". אם תגיע המחלוקת אל בית המשפט והצדדים לא יתפשרו, יאלץ בית הדין להכריע – האם מדובר בשימוש לא חוקי בסימן מסחרי, שמא שימוש תמים במונח שגור? דיני אינטרנט – סימן מסחרי או מונח שגור?
עורך דינם של קורל טל, בעלי הלוח האינטרנטי "יד 2", טוען כי ראשית השימוש במונח "לוח יד 2" ולא "לוח יד שניה", יוצר מצג שווא ומהווה תיאור כוזב לפי חוק עוולות מסחריות. לדבריו, גולשי האתר עלולים לטעות ולחשוב שיש קשר בין אתר Qaz, לבין לוח האינטרנט "יד 2" שבבעלות מרשו. שנית, השימוש במונח "Yad2" בתוך הכתובת האלקטרונית של העמוד עצמו, גם הוא יוצר הטעיה דומה. בעלי אתר האינטרנט Qaz טוען כי המונח שגור וגנרי וכפי שחיפוש אינטרנט אחר רכב יד רביעית, או חמישית, יעשה לעיתים קרובות לפי ביטויי המפתח "רכב יד 4", או "רכב יד 5", כך גם חיפוש אחר לוחות יד שנייה נעשה לרוב לפי ביטוי המפתח "יד 2" ובלי שום קשר לאתר שבבעלות קורל טל. לסוגיות מעניינות נוספות בתחום משפט באינטרנט לחץ כאן: דיני אינטרנט
|
