יותר ויותר אנשים בוחרים לחיות לבד...

האדם הוא חיה חברתית ולכן לא טוב היותו לבד. כך למדנו משחר ההיסטוריה. על בסיס גישה זו אנו סוללים את שביל חיינו וצועדים עליו. הצעדה מתחילה לבד. מרביתנו נקשרים בקשר זוגי, חד מיני או דו מיני. לעיתים, הקשר מוביל לנישואין, הולדת ילדים וביסוס התא המשפחתי. גיל הנישואין והולדת ילדים משתנים בהתאם לרקע התרבותי, דתי, אתני ומגזרי. במגזר החרדי, אין פשרות.

תעשיית השידוכים נכנסת להילוך גבוה ומסמנת את הזיווג המיועד בגילאים צעירים במיוחד. אצל הדתיים האורתודוכסיים גיל הנישואין עולה במקצת לעומת החרדים. המגזר הערבי הכפרי דומה בהתנהלותו לחרדי. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה במגזר הדתי והערבי של עליית גיל הנישואין ובחירה באפיק של מימוש עצמי לב, בטרם הקמת מסגרת משפחתית מחייבת. אצל הרוב החילוני באוכלוסייה הקמת משפחה נדחית לגילאים מאוחרים, שבין סוף העשור השני לשלישי.

לעומת ההולכים בתלם הנורמות החברתיות ונשארים בתוך מסגרת משפחתית וזוגית עד שהמוות יפריד ביניהם, אנו למדים ממחקרים בעולם הרחב כי ב-15 השנים האחרונות עלה שיעור בני אדם שחיים לבד, ב–55%. הם מהווים כשליש מכלל משקי הבית והמגמה נמצאת בקו עלייה.

קבוצה זו מורכבת מכאלה שבחרו מלכתחילה לא להקים משפחה, אחוז גבוה מתוכם חיים לבד לאחר שנות נישואין שנקטעו בעקבות גירושין או במוות. מעטים מקיימים מערכות יחסים זוגית אך חיים לבד ובדירות נפרדות. 

תופעת החיים לבד זכתה לכינוי  "סינגל טונים" על ידי פרופ' אריק קליינברג, סוציולוג מאוניברסיטת ניו יורק שחקר במשך שנים את התופעה והשלכותיה.

את ממצאי מחקרו פרסם בספר Going Solo שעיקריו התפרסמו בעיתונים בארץ ובעולם.

לטענת קליינברג, עד המחצית השנייה של המאה הקודמת רוב בני אדם התחתנו בגיל צעיר ונפרדו במותם. אם בן זוג מת קודם בגיל צעיר יחסית החצי השני לא נשאר רווק יותר מדי זמן.

אם המוות הגיע בגיל מבוגר שלא בדיוק אטרקטיבי לזוגיות חדשה, האלמן או האלמנה, עברו להתגורר בבית הילדים או שהילדים עברו לגור עם ההורה הבודד. כיום, ולפי ממצאי המחקר, רוב בני האדם מתחתנים בגיל מאוחר. במקרה של גירושין הם מעדיפים להישאר רווקים במשך שנים רבות. לאחר מות בן הזוג, זה שנשאר, מעדיף לחיות לבד ומוותר על התעלקות על ילדיו.

קצת סטטיסטיקה מתוך המחקר של קליינברג: בשנת 1950 מספר החיים לבד בגילאים 18 עד 34 עמד על 500 אלף. כיום, הוא יותר מ 5 מיליון. מבדיקה של מספר הסינגל טונים במשקי הבית במדינות המערב עולה כי שבדיה מובילה את הרשימה עם 47%. נורווגיה עם 40%, בריטניה 34%, יפאן 30%, ארה"ב 27%, רוסיה 25%, ישראל 19%, סין 7%.

אם נתעכב על המתרחש בישראל נלמד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שהובאו בכתבות בשני עיתונים (כלכליסט + הארץ) כי בשנת 1970 12.7% ממשקי הבית הורכבו מאדם אחד, ב?1980 עלה שיעורם ל?13.9%, וב?2010 זינק ל?17.9%. בקרב משקי הבית היהודיים, לפני 30 שנה 14.8% היו סינגל טונים, ב?2010 כבר מדובר ב?20%.

במילים אחרות: חמישית מהיהודים בישראל חיים לבד!

זוגיות או חיים לבד - איך מסבירים את הסטטיסטיקה?

להחלטה המודעת ומתוך בחירה חופשית לחיות לבד יש קשת של הסברים ונסיבות. זה יכול להתחיל ברמת הפרט שחי בתוך משפחה ברוכת ילדים, בתנאי מחייה קשים וצפיפות דיור בלתי נסבלת, שהותירו בו צלקות שהכתיבו את התנהלותו הבוגרת. התזכורת המייסרת מעולם הילדות עלולה להרתיע מפני כניסה למחויבות משפחתית ואישית תוך העדפה ברורה של חיים לבד. זהו סוג של בריחה שראויה להבנה ואמפתיה למרות ההפסד הכרוך בויתור על החוויה המיוחדת של הקמת משפחה וחיים בזוגיות.

יש גם מקרים שהבחירה בלהיות לבד נובעת דווקא מרווחה כלכלית בילדות. לפי ממצאי המחקר הנדון, ילדים שגדלו להורים קרייריסטים שבקושי מצאו את הזמן להתפנות אליהם בעודם מתגוררים בחדר משלהם, עם כל הציוד הנלווה לקשר עם העולם וכמובן רשתות חברתיות, יעדיפו עם הגעתם לקולג' להתגורר לבד ללא שותפים.

אותם הורים פיתחו וטיפחו מבלי דעת את "האינדיבידואליות של הילדים שלהם, באמצעות פיתוח המיומנויות שלהם באינספור חוגים, החדרת הרעיון שהם מיוחדים - ובחדר משלהם." קובע החוקר. זו אחת הסיבות לדעתו שאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, שיש לה במעונות רק חמישה חדרי יחיד בלבד, קיבלה 286 בקשות מסטודנטים שרצו לגור בהם ב?2008. בתגובה ומתוך רצון להיענות לדרישות המפתיעות נבנו עוד 300 חדרים פרטיים.

תהליך האורבניזציה שתפש תאוצה במחצית המאה הקודמת, דחף צעירים מהפריפריה לעזוב את המשפחות ולצאת לערים הגדולות המציעות שפע הזדמנויות למימוש עצמי ללא תלות אישית וכלכלית במשפחה הגרעינית. היכולת לבחור בת זוג לדייט לא מחייב, פתיחות וחופש מיני קסמו לצעירים שהיו שבויים וכבולים למסורות שמרניות מבית אבא.  

תופעת הפמיניזם שהעצימה וטיפחה את הנשים בעולם והביאה אותן לקדמת הבמה הציבורית כשוות זכויות לגבר, גרמה להן להשתחרר מהאתוס שכל חתונה היא חתונה קתולית. לא עוד. האישה יצאה מהמטבח ועברה עם גו זקוף וראש מורם לסלון.

האמונה בעצמה דחפה אותה לרכוש השכלה ומקצוע שיהלום את כישוריה. הנשים נקלטו בשוק העבודה ותפסו משרות בכירות במגזר הציבורי והפרטי על חשבון הגברים. היכולת להתפרנס לבד ללא תלות כמעט מוחלטת בגבר כמפרנס ראשי, לא הרתיעה את הנשים לחתוך את קשר הנישואין הלא מוצלח שגרם להן קודם להישאר בתוכו ככלואות בכלוב, מנימוקים כלכליים. על רקע תובנה זו נרשמת עלייה קבועה וצפויה בשיעור הגירושין.

קיראו בהרחבה על: גירושין וסטטיסטיקה

בישראל כל זוג שלישי מתגרש. אף צד לא ממהר להכניס בן זוג חדש בצל קורתו. מחלקים את הרכוש שנצבר. לוקחים את הזמן. מתכננים אחרת את החיים כי רואים אותם קצת שונה. לעומת המתגרשים שמסוגלים להמשיך לחיות כ"סינגל טונים", יש רבים שיכולים רק לחלום על האופציה המריירת הזו. נשים ואמהות לילדים שגורלם לא האיר להן פנים, נאלצו להישאר בבית ולשאת בעול. הן לא חשבו על עצמן ועל עתידן. התסכול אכל כל חלקה טובה וריסק את חיי הנישואין. אופציית הגירושין לא כדאית למימוש. רק המוות יכול להפריד.

הוא הדין לגבי צעירים נשואים, גרושים ורווקים כאחד החוזרים להתגורר עם ההורים. מתי זה קורה? כאשר הם נכשלים מבחינה כלכלית. יש כמובן גם סתם פרזיטים ועלוקות החיים על חשבון זולתם. למרות שרכשו השכלה ומקצוע, עבדו במשך שנים, נישאו וילדו ילדים ועדיין לא מסוגלים להתנהל באופן עצמאי בגלל נטל חובות מעיק שמחשיך להם את העתיד והתקווה. הכמיהה לחיים עצמאיים לבד ממשיכה לקנן ולהציק. בהתחשב במצבם הנוכחי הירוד נותר להם רק להתקנא בסינגל טון מעבר לים או בדלת ממול.

יש נשים וגברים שצברו רכוש רב והחליטו לחלק אותו בשווה בעקבות גירושין. לכאורה, כל אחד מהם מסודר כלכלית בפני עצמו וללא דאגות וצורך בתלות במדינה או במשפחה הקרובה. בחלוף שנים, תחושת הבדידות עלולה להציק. מתחילים לגלות פתיחות לקשר חדש, טרי ומרענן. נרשמים לפייסבוק או לכל רשת חברתית אחרת. מקבלים הצעות. נענים לאלו שמושכות. מתפתחת מערכת יחסים. אחד הצדדים מציע להינשא. בעלת הנכסים המחוזרת והמסודרת כלכלית חוששת שמא ההצעה לנישואין עלתה כל כך מהר, כדי לזכות בחלק מנכסיה ולחיות על חשבונה. החשש המקנן והלגיטימי גורם לדחיית ההצעה לטובת הבחירה להיות שוב סינגל טון.

במדינות רווחה מובהקות כמו שוודיה ונורווגיה, קל יותר לחיות לבד. המדינה עוטפת את האזרחים בתקציבים, הטבות וקצבאות המאפשרים למי שבחר לחיות לבד להסתדר עם התמיכה של המדינה ללא הישענות על בני משפחה אחרים. מכאן נובע השיעור הגבוה של משקי בית להם נציג בודד.

יש מחיר לבחירה שלך לחיות לבד - האמנם?

בעיני הסביבה האחרת, עלולים הסינגל טונים להיתפס כסובלים מבדידות ונתק חברתי. פיזית, הם לבד. חלק מבחירה וחלק מכורח נסיבות. לפי ממצאי המחקרים דווקא הסינגל טונים נמשכים לפעילות מואצת ברשתות חברתיות. זהו הקשר שלהם עם העולם. הטכנולוגיה משמשת עבורם כאמצעי ליצירת קשרים חברתיים אמיתיים. באמצעותה הם פוגשים ונפגשים. לוקח להם זמן להיכנס למערכת יחסים שמוציאה אותם מרווקותם, אך גם אצלם זה קורה בשלב מאוחר יותר ממה שהורגלו אליו בשנים קודמות. 

עובד שידוע במקום עבודתו כ"סינגל טון" עלול להיות מסומן על ידי מעסיקו כמי שאפשר לטרטר אותו ולדרוש ממנו שעות נוספות והקפצות בסופי שבוע ובחגים. לגישתו של המעסיק, אף אחד לא מחכה בבית לעובד הזה, אין לו התחייבויות משפחתיות ולכן הוא זמין לכל משימה או גחמה של מעבידו. 

חוסר רגישותו של המעסיק לצרכיו המיוחדים של הסינגל טון שבחר באורח חיים קצת שונה עלולה לעלות לעובד ביוקר. בנסיבות אלו, מציע פרופ' קליינברג, לאותו עובד להבהיר לבוס שלו מהם גבולות הגזרה הרלבנטיים למערכת היחסים המקצועית לעומת הפרטית.

קביעת הגבולות ביוזמת העובד, תיצור את התיחום המגונן מפני דורסנותו של המעביד הנצלן והתובעני ותעמיד אותו בפני עובדה שהסינגל ראוי לאותו יחס הוגן ומתגמל כמו האחרים שבחרו לחיות במתכונת מוכרת ומקובלת.

זוגיות או סינגל טון...ומה הלאה?

הסינגל טונים זוהו כקהל יעד פוטנציאלי על ידי יזמים ואנשי עסקים. מה יותר טבעי מזה. הוקמו מקומות בילוי עבורם. בתחום הנדל"ן ניכרת היענות לצרכים שלהם והדירות החדשות נבנות בהתאמה או שמשפצים לפי הצרכים המוגדרים שלהם.

כך קרה עם שכבת הגיל השלישי שפרשו לגמלאות עם כסף ביד. בוצע עליהם מיפוי ובניית פרופיל, הוגדרו השירותים והדיור המתאים לצרכים והיכולות שלהם, קמפיינים שיווקיים עלו בכל הרשתות ובני גיל הזהב שיכולים, צועדים בהמונייהם לעבר חיים חדשים.

נודע על יזמי אינטרנט ששוקדים על הקמת אתרים מיוחדים שמציעים שירותים ומוצרים לסינגל טונים, כמו למשל: מתכונים מיוחדים לאדם אחד, הצעות לבילוי, נופש, צימרים וטיולים לבודד, פוליסות ביטוח בריאות לאחד, תחזוקת משק בית לדירות של בודדים ועוד.

מתברר, שיש בעולם מקום לכולם. לסטרייט, לגיי, לסינגל טון ואפילו ל"זוגי טון". הסדר החברתי עובר טלטלה שמחירה אינו קריטי. העולם לומד לחיות בהרמוניה עם הפרעות, חריקות ותופעות אנושיות. איש באמונתו יחיה רק אם יתנו לו.