פייסבוק ושמירה על פרטיות גולשיםפייסבוק ורשתות חברתיות - הסוף לפרטיות גולשים?
נושא פרטיות גולשים תפס מקום מרכזי בשיח הציבורי בשנים האחרונות, עם התפתחותן של רשתות חברתיות עצומות כמו פייסבוק, פורומים, קהילות וכלי המעקב השונים של חברות אינטרנט. חברות האינטרנט ומפעילי האתרים טוענים שגם אם גולשים חושפים מידע ונעשה מעקב אחר פעילותם, המטרה היא שירות יעיל יותר וללא "פגיעה" בפרטיות, לא יכולנו ליהנות ממסחר אלקטרוני רחב היקף, כפי שהוא קיים היום. חסידי הפרטיות טוענים כי מדובר בתאגידים תאבי בצע, שעוקבים אחר כל צעד של הגולש ממניעים כלכליים ולא ירחק היום, בו ריכוזי מידע שלא רצינו לחשוף, יימכרו על ידם למרבה במחיר. ואולי זהו חלק מתבקש בעידן ה – Web 2.0, בו מתגלה עולם נפלא של גולשים ששמחים לחלוק ולחשוף מידע אודות חייהם. פרופסור שיזף רפאלי, מאוניברסיטת חיפה, טען ש"פרטיות" היא המצאה בורגנית ואחרי שפיתחנו והצמחנו תרבות של רשתות חברתיות כמו פייסבוק המבוססות על חשיפה ושיתוף בין הגולשים – אי אפשר להחזיר את החתול אל תוך השק ולהתלונן על היעדר פרטיות גולשים. פרטיות גולשים – האם הפיתרון בתחום חוק ומשפט?
פרופסור רפאלי טוען שלא. לדבריו, פרטיות גולשים אינה עניין שניתם לפתור באמצעות רגולציה וחקיקה. הרבה לפני שאנו שואלים מה משמעותם של דברים מבחינת דיני אינטרנט, הדיון בנושא פרטיות גולשים חייב להתבסס על נקודת מוצא פשוטה, אין פרטיות גולשים. אין צורך להכחיש את קיומן של תוכנות ריגול ומעקב הפוגעות בפרטיותם של גולשים, אך חשוב להבין שרוב המשתמשים בוחרים לוותר על פרטיותם והאחריות היא עליהם. עידן הרשתות החברתיות – פייסבוק, פרטיות גולשים
גם עורך ערוץ האינטרנט של Ynet, גל מור, סבור כי פרטיות גולשים היא נושא לא רלוונטי, שכן רוב הגולשים אינם חשים שיש להם מה להסתיר ואלו הבודדים שמעוניינים לשמור על פרטיותם חשים לא בנוח. את הרשת של היום, הוא השווה למדינה בה כולם הולכים עירומים ומי שמתכסה במעיל גשם, מעורר חשד. אם בעבר היה דובר על אח גדול שעוקב ואוסף מידע, אז כיום רוב הגולשים חושפים מידע מרצונם. לצד כל החופש שמציעה רשת האינטרנט ורשתות חברתיות כמו פייסבוק, המעצימות את מעגלי ההיכרות שלנו, לא תמיד בעלי המידע מצליחים לשמור על שליטה מלאה במידע זה. לדוגמא, פייסבוק היא רשת חברתית עצומה עם מיליוני פרופילים של גולשים מכל העולם. אם נרשמתם, אתם שם לנצח. לא ניתן להסיר פרופיל מפייסבוק. ברשתות חברתיות, גולשים משתפים על נושאים מאוד אישיים, אפילו כאלו שקשורים למין, התעללות במשפחה, מידע רפואי אישי ונושאים אחרים שספק אם היו מסוגלים לשבת בחדר, פנים מול פנים, לקהל שמספרו כמספר קוראיהם באינטרנט. חסידי הפרטיות באינטרנט – אבירים או צדקנים?
אל הסוגיה התייחס גם סמנכ"ל תוכן האינטרנט של קבוצת הארץ, גדי להב. לדבריו, במסגרת הסוגיה הזו בולטות שתי נקודות: פחד מטורף מפני פגיעה בפרטיות הגולשים באינטרנט ואמונה שמישהו עושה הרבה כסף מהמידע עלינו. באשר לנקודה הראשונה, אמר להב שאין עניין במעקב אחר גולשים אלמוניים שזהותם אינה מעניינת איש. באשר לנקודה השנייה, להב בקש להזכיר את העובדה שאפילו אתרים עצומים כמו פייסבוק, או מייספייס, עדיין מפסידים כסף כי מודל הפרסום שעושה שימוש במידע אישי על גולשים אינו מגובש דיו. לדבריו, פרסום חכם שמכיר את הגולש ומתאים את תכניו לתחומי העניין של הגולש, הנו פרסום ידידותי יותר. מבחינת מכירת המידע למרבה במחיר, אומר להב - זוהי טענה קונספירטיבית, שאין לאיש הוכחות לבססה. גם באינטרנט אין חינמים – שלמו בפרטיות
לפי החוק, הסכמת הגולשים לפגיעה בפרטיותם, חייבת להיות הסכמה מדעת. על הגולש לקבל את כל המידע הרלוונטי ולאשר כי קרא, הבין והסכים למדיניות הפרטיות שהוצגה בפניו. הבעיה היא שלרוב מסמך מדיניות הפרטיות, הוא מסמך שגולשים כלל לא קוראים, אלא גוללים את הדף לתחתיתו ולוחצים על אישור. כך נוצר מצב, כאשר רשת חברתית כמו פייסבוק, מגישה מסמך עם אלפי מילים בפונט קטן וצפוף, בו הפניות וקישורים למסמכים נוספים, הגולשים מאשרים מבלי לדעת שאי שם בין השורות יש מידע על שירות כמו Beacon. בקשתם רשת חברתית עצומה בחינם, גם אינסוף אפליקציות ופיתוחים? קיבלתם, המחיר הוא פרטיות. אך כפי שהבהיר פרופסור שיזף רפאלי, המידע לרשותכם, מסורבל ולא נוח לקריאה ככל שיהיה, אתם בעלי הכח להחשף, או לא להחשף. השקת שירות ה – Beacon עוררה רעש רב בתקשורת כשחשפה פרטים על רכישות שבצעו גולשים לעיני חבריהם, אך מבחינת החוק, כל עוד היה מידע על כך במסמך הפרטיות, מותר לחשוף אודותיכם כל מידע, לכל גוף. |

