גוגל וצנזורה ברשת האינטרנט - מה אתם חושבים?חוקי אינטרנט – אינטרנט בשירות זכות הציבור לדעת
בשנים האחרונות האינטרנט חיזק את אחיזתו בכל הנוגע לדיווחי חדשות ומלבד אתרי החדשות שאינם קשורים לעיתונות הדפוס, לרוב העיתונים הגדולים, כיום יש אתר אינטרנט בו מפורסמות הכתבות השונות מהעיתון. כמו בכל תחום משפט באינטרנט, גם כאן קיימות מחלוקות רבות הנוגעות למעמדו של אתר חדשות באינטרנט ככלי תקשורת, מעמד עורכיו וכתביו, זכויותיהם וחובותיהם. במאמר זה, נביא בפניכם סוגיה מעניינת הנוגעת לנושא תקשורת באינטרנט. בכדי להבין את גודל האבסורד, הניחו את החוקים באינטרנט לרגע בצד ודמיינו עולם בו כל עיתוני הדפוס אינם, למעט עיתון אחד, שמדווח לקוראיו בהתאם להחלטות העורכים והמו"לים של העיתון. עיתון זה אינו מתחרה בשום כלי תקשורת אחר, הוא מהווה את נתיב המידע הבלעדי עבור הציבור וכל החלטה הנוגעת לנושאים המסוקרים בעיתון, או אופי הסיקור, תתקבל במערכת העיתון בצורה חופשית ולא תושפע מתחרות בין כלי תקשורת ומחויבות לדווח על כל נושא בעל עניין לציבור. למה? כי לאותו עיתון, ההחלטה הבלעדית בדבר נושאים בעלי עניין לציבור והחלטה זו אינה מחויבת לשום אינטרס ציבורי. מצב זה יהיה אבסורדי מאין כמותו ומנוגד לחלוטין לעקרונותיה של תקשורת בריאה ותקינה. אולם, לענקית האינטרנט Google, מונופול בתחום החיפוש באינטרנט ועל תחום זה נימנה גם תחום חיפושי חדשות אינטרנט. גוגל צנזרה אתר חדשות שחשף שחיתויות באו"ם
בכתבה שפורסמה בעיתון ובאתר חדשות באינטרנט The Marker, מגולל נמרוד הלפרן את סיפורו של אתר החדשות Innercitypress שחשף שחיתויות באו"ם ולאחר מכן צונזר והוסר מתוצאות החיפוש של גוגל בחיפושי חדשות. כאמור, לגוגל מונופול בתחום חיפושי אינטרנט וחיפושי חדשות באינטרנט, השירות של גוגל בתחום חיפושי החדשות נקרא Google News ומספק לגולשים סקירה של חדשות בנושאים שונים מכל אתרי החדשות שסורק מנוע חיפוש החדשות של גוגל. חדשות האתר אינר סיטי נכללו בתוצאות החיפוש של גוגל ניוז מיום הקמתו, לפני כשנתיים. בעבר, במספר אירועים נפרדים, פורסמו באתר תחקירים עיתונאיים שחשפו מידע על פעילות לא חוקית ושחיתויות במוסדות האו"ם. ניתן להתווכח על הכל, אך ללא ספק לאתר החדשות הזה יש ערך רב בכל הנוגע לזכות הציבור לדעת. זכות זו אינה עומדת בראש ענייניה של ענקית האינטרנט, אשר לאחרונה, החליטה במפתיע להסיר את אתר החדשות מתוצאות החיפוש של גוגל ניוז. לטענתה, כפי שעולה מכתבתו של הלפרן, ההחלטה התקבלה על רקע תלונות של משתמשים. אולם טענה זו לא מניחה את דעתם של המבקרים הרבים, המעלים תהיות רבות בעניין מחויבותה של גוגל לעמוד מאחורי המוטו שהציבה – "לא לעשות כל רע". בגוגל מסבירים כי אתרי החדשות הנכללים בתוצאות החיפוש של גוגל ניוז, נבדקים על ידי החברה באופן תדיר ובמטרה לספק לגולשים את חווית הגלישה הטובה ביותר. אתר החדשות שצונזר, כפי שמסבירים בגוגל, לא עמד בסטנדרטים של חווית הגלישה שגוגל שואפת להציע ולכן הוסר מתוצאות החיפוש. מטבע הדברים, עולה השאלה – איזו חווית גלישה היא חווית גלישה איכותית כאשר מדובר בשירות שמטרתו לענות על צורך הגולשים להתעדכן בחדשות ובנושאים בעלי עניין ציבורי וכיצד יתכן שאתר החדשות שחשף פרשיות כה חשובות, אינו עומד בסטנדרטים אלו. גוגל מסרבת להתחייב שלא תפעיל צנזורה
החלטתה של גוגל, להסיר את אתר החדשות מתוצאות החיפוש נפלה על רקע ביקורות שהעלה אחד מחברי המערכת של האתר, כנגד ענקית האינטרנט, כשזו סירבה להתחייב כי לא תפעיל צנזורה ולא תנהל מדיניות פוגענית לזכויות אדם. אין כמובן סיבות מוצקות להניח שקיים קשר סיבתי בין שני האירועים, אך עולות תהיות רבות הנוגעות לאופן בו מוסבר הצנזור. בכתבתו של הלפרן, מצוטטת התייחסותה של ביאה אדוארדס, בכירה בתוכנית הבין לאומית GAP, להגנת עובדי ממשל שחושפים שחיתויות. לדבריה, התהייה, מי התלונן לגבי הסיקור באתר אינר סיטי פרס, הנה תהייה בלתי נמנעת – בהתחשב בכך שהאתר חושף שחיתויות ואי סדרים בהתנהלות גורמים שונים באו"ם. לדבריה, לא קשה לנחש מי אחראי לתלונות. כניעה לתכתיבי צנזורה של גורמים שלטוניים
טענות אלו, מועלות כנגד ענקית החיפוש באינטרנט לא לראשונה. לפני כשנתיים, הושקה למנוע החיפוש גרסה סינית ובה מצונזרים ביטויי מפתח שמובילים לדפי אינטרנט אשר אינם תואמים את עמדתו של השלטון הסיני. כך לדוגמא, חיפוש תחת ביטויי חיפוש כמו "כיכר טיאננמן", או "פאלון גונג", יניב עמוד שמודיע כי אין אתרים שעוסקים בנושא. שיתוף פעולה מצד כלי תקשורת שונים עם גורמי ממשל מוכר לכולנו ולא אחת כלי תקשורת נכנעים לתכתיבי הצנזורה השונים, בכדי להבטיח חופש פעולה בתחומים אחרים. אולם, כאשר מדובר בנתיב המידע העיקרי של הגולשים ברשת האינטרנט בכל העולם, התנהלות כזו מצד חברה בעלת מונופול כמו זה של גוגל יוצרת לא מעט סוגיות בעייתיות. דיני רשת – הטכנולוגיה תמיד מקדימה את הפסיקה
בעולם המשפטי, בתחום חוקי אינטרנט, טרם נידונו סוגיות מעין אלו וקיים בהן קושי רב. כאשר מחד, מונחת על הכף זכות הציבור לדעת וכן עיקרון ניטרליות הרשת ומנגד, זכויותיה של חברה מסחרית לשתף פעולה עם גורמים שונים ועם גורמים אחרים לא. שאלות רבות, כמו חובתה של גוגל לתת דין וחשבון בטרם הסרת אתרים מתוצאות החיפוש, עולות לרוב, מטבע היותה מונופול בתחום החיפוש ונתיב המידע העיקרי באינטרנט. בדומה לתחומים נוספים בתחום דיני אינטרנט, גם כאן, הטכנולוגיה והתפתחות האפשרויות הגלומות ברשת האינטרנט, מקדימות את הסדרת הסוגיות השונות בפסיקה ובחקיקה. אולם, ההיסטוריה של האינטרנט מלמדת כי סוגיות מעין אלו, עם הזמן זוכות להכרעה משפטית והסוגיה שהעלינו בפניכם כאן, היא ללא ספק נושא מדאיג הנוגע למעמדו של האינטרנט ככלי תקשורת שהולך ומתחזק. חוקי אינטרנט - מונופול בתחום הפרסום המקווןדוגמא נוספת לכך שסוגיות ומחלוקות שונות הנולדות עקב התפתחות רשת האינטרנט זוכות להכרעה משפטית רק לאחר זמן ממושך, היא תחום האדסנס. תחום החיפוש הוא רק חלק מצומצם מאוד מהפעילות שמניבה לגוגל רווחים, 99% מרווחי החברה, לפי הדו"ח השנתי של גוגל לשנת 2007, מקורם בפרסום המקוון. ענקית האינטרנט שולטת בתחום זה ביד רמה ובמסגרת פעילותה מפעילה תוכנית שותפים הנקראת גוגל אדסנס, עליה ניתן לקרוא בהרחבה כאן: פרסום מקוון. הרעיון המרכזי של תוכנית שותפים זו, הוא שגוגל אינה מגבילה את שטחי הפרסום אל דפי מנוע החיפוש ואת המודעות של לקוחותיה, המפרסמים, היא מציבה בעמודי אינטרנט שונים, העוסקים בתכנים משיקים. לבעלי האתרים, שבעמודיהם מתפרסמות המודעות, גוגל מציעה רווח כספי עבור כל קליק על המודעות באתר. בעלי אתרים רבים, טוענים שגוגל מתנהלת כמונופול בתחום זה ושלולא הייתה מונופול, לא הייתה מעלה בדעתה לנהוג כך. לטענותיהם, חשבונות גוגל אדסנס של האתרים שבבעלותם נפסלים לאחר זמן רב בו פועל החשבון ולאחר שגולשים רבים כבר הקישו על המודעות וזיכו את בעל האתר בתשלום המובטח לו. פסילת החשבון, פוסלת גם את הזכאות. כך ביום בהיר אחד, מקבלים בעלי האתרים הודעה על מציאת פעילות בלתי חוקית בחשבון ופסילתו. בחלק מהמקרים, לא חל שום שינוי בפעילות החשבון, בין יום פתיחתו ואישורו על ידי גוגל, לבין יום פסילתו. |
