תרופות נוגדות דיכאון או

קבוצה רחבה של תרופות שמבוססות על ויסות הפעילות של כמה מוליכים עצביים במוח (שהבולטים מביניהם הם סרוטונין ונוראדרנלין). הן משמשות לטיפול בהפרעות דיכאון, ורבות מהן משמשות גם לטיפול בהפרעות חרדה.

חסרון עיקרי של רוב התרופות נוגדות הדיכאון הוא משך הזמן הממושך יחסית מתחילת הטיפול ועד תחילת ההשפעה - כארבעה עד שישה שבועות.

בפרק זמן זה, עלולה להיות אף עלייה בחומרת הדיכאון או תסמיני חרדה, וחשוב להיות עם "יד על הדופק" לגבי מצב החולה, ובעיקר לגבי נטייה אובדנית. התרופות נבדלות ביניהן בעיקר בתופעות הלוואי, שיש לקחת אותן בחשבון כשמתאימים טיפול תרופתי אישי למטופל.

תרופות נוגדות דיכאון - כמה קבוצות מוגדרות

הדור הישן של התרופות כולל את קבוצת הטריציקליים ואת חוסמי ה-MAO. תרופות אלה יעילות, אך הן גורמות לתופעות לוואי מגוונות ומרובות, והשימוש בהן הולך ופוחת.

קבוצת SSRI - תרופות שמעלות רק את רמת הסרוטונין (Selective Serotonin Reuptake Inhibitors). אלו התרופות הנפוצות ביותר לדיכאון, והן יעילות גם לטיפול בהפרעות חרדה. הן עשויות לגרום לתופעות לוואי קצרות טווח שחולפות בתוך שבועיים-שלושה, ובהן ניתן למנות בחילות בעקבות אכילה, עייפות, ובחלק מהתרופות אף עצבנות יתר.

תופעות לוואי ארוכות טווח, שמופיעות אצל חלק מהחולים, הן ירידה בחשק המיני והארכת משך הזמן עד להגעה לסיפוק מיני. לעתים, כשמחליפים את התרופה התופעה נעלמת. בחלק קטן מהמקרים רואים גם תופעת לוואי של ירידה ברמת הנתרן בדם. תופעות הלוואי האלו הן הפיכות עם הפסקת התרופה.

קבוצת ה-SNRI כוללת תכשירים שמעלים גם את רמתם של שני מוליכים עצביים במוח - סרוטונין וגם נוראדרנלין (Serotonin and Noradrenaline Reuptake Inhibitors). הן ניתנות לחולים עם דיכאון קשה יותר, ובמיוחד עם האטה וחוסר ביוזמה ורצון. ניתן להשתמש בהן גם כטיפול לחולים שלא הגיבו לטיפול בתכשירי ה-SSRI, או שתכשירי ה-SSRI גרמו להם תופעות לוואי קשות.

בקבוצת NRI תכשירים שמגבירים רק את רמת הנוראדרנלין (Noradrenaline Reputake Inhibitors). הם ניתנים בין היתר כתוספת לתכשירי ה-SSRI, כדי לטפל בתופעות קשות של חוסר כוח ואנגריה.

תכשירים ממקור טבעי, ביניהם מתבלטת התרופה רמוטיב, המופקת מצמח ההיפריקום. מנגנון פעולתה דומה לתרופות מקבוצת SSRI.

תרופות נגד דיכאון מקבוצת SSRI

קבוצת התרופות הנפוצות ביותר לטיפול בהפרעות דיכאון ובהפרעות חרדה, שמעלות ספציפית את רמת הסרוטונין במוח. הופעת התרופות האלו בשנות ה-80 היוותה פריצת דרך בטיפול בהפרעות אלו. תחילה יצא הפבוקסיל באירופה, וזמן קצר לאחר מכן הפרוזאק בארה"ב – הידוע מבין התכשירים נוגדי הדיכאון. כיום נכללות בקבוצה זו גם התרופות סרוקסט, ציפרמיל, ציפרלקס ולוסטרל.
 
התרופות הללו עשויות לגרום לתופעות לוואי קצרות טווח שחולפות בתוך כשלושה שבועות, ובהן ניתן למנות בחילות (שמחמירות אם לא לוקחים את התרופה עם אוכל), עייפות, ובחלק מהתרופות אף עצבנות יתר.

תופעות לוואי ארוכות טווח, שמופיעות אצל חלק מהחולים, הן ירידה בחשק המיני והארכת משך הזמן עד להגעה לסיפוק מיני. לעתים, כשמחליפים את התרופה, התופעה נעלמת. בחלק קטן מהמקרים רואים גם תופעת לוואי של ירידה ברמת הנתרן בדם. תופעות הלוואי האלו הן הפיכות עם הפסקת התרופה.

תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SNRI

קבוצת תרופות לטיפול בדיכאון, המווסתות את פעולתם של שני מוליכים עצביים במוח - סרוטונין ונוראדרנלין. התרופות מקבוצה זו שזמינות כיום לשימוש הן  סימבלטה, אפקסור, רמרון ואיקסל.

הן ניתנות לחולים עם דיכאון קשה, ובמיוחד עם האטה וחוסר ביוזמה ורצון. ניתן להשתמש בהן גם כטיפול לחולים שלא הגיבו לטיפול בתכשירי ה-SSRI, שהם הנפוצים ביותר לטיפול בדיכאון, או במקרה שתכשירי ה-SSRI גורמים לתופעות לוואי קשות.

תרופות מקבוצת NRI

תכשירים לטיפול בדיכאון, שמגבירים את רמת המוליך העצבי נוראדרנלין במוח. התכשיר הבולט מקבוצה זו הוא אדרונקס. הוא ניתן בין היתר כתוספת לתכשירי ה-SSRI, שהן התרופות המובילות לטיפול בדיכאון, כדי לטפל בתופעות קשות של חוסר כוח ואנרגיה.

קיראו בהרחבה מה גורם לדיכאון?